מגזין

רפואה משלימה נסמכת מחקר בטיפול האונקולוגי

גורמים רפואיים בכירים תמכו בהכללת ייעוץ וטיפול באונקולוגיה אינטגרטיבית בסל שירותי הבריאות 2024, אך הבקשה נפסלה על ידי משרד הבריאות. על קו פרשת מים העומד בין עמדת משרד הבריאות ללגיטימציה בתחום המקצועי המתפתח

דיקור סיני. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

ההמשגה של רפואה אלטרנטיבית ומשלימה במסגרת מכונים אונקולוגיים בישראל על בסיס רפואה נסמכת ראיות היא מהחידושים הבולטים במערכת הרפואית בארץ בשני העשורים האחרונים. אחרי הכל, כיצד ניתן להעלות על הדעת עד לא מכבר שילוב של מטפלת בדיקור סיני שתחום עיסוקה אינו מוסדר עדיין במדינת ישראל (בניגוד לרוב מדינות המערב) שכם אל שכם עם צוות כירורגיה, הרדמה וסיעוד במהלך ניתוח גינקואונקולוגי במרכז הרפואי כרמל, במסגרת מחקר אקראי מבוקר (1)? כיצד ניתן היה להעלות על הדעת שמטרת הדיקור המיושם, משלב האינטובציה ובמהלך הניתוח כולו, לסייע לייצוב לחץ הדם העורקי הממוצע, להאטה של קצב הלב והפעילות המוחית (Bispectral index) ולהפחתה של כאב בתר-ניתוחי (2)?

האם בתחילת המאה הנוכחית ניתן היה לצפות שמחקר רב-מרכזי ישראלי הכולל את המכונים האונקולוגיים בלין, כרמל, בני ציון ושיבא, ימוקד בהפחתת נוירופתיה כתוצאה מכימותרפיה באמצעות דיקור סיני המשולב בטכניקות מגע והרפיה במקום שבו הטיפול התרופתי המקובל אינו מספק (3)? מחקרים אלה, שפורסמו בשנתיים האחרונות בכתב העת Cancer ועיתונים אונקולוגיים נוספים, מציבים את ישראל בקדמת המחקר העולמי באונקולוגיה אינטגרטיבית (Integrative Oncology), תחום הידע המתכלל מודלים קליניים, מחקר וחינוך רפואי ברפואה משולבת בטיפול האונקולוגי ובטיפול התומך בחולים בסרטן.

אונקולוגיה אינטגרטיבית ממוקדת בראש ובראשונה בשיפור איכות החיים של החולים בסרטן בשלבים שונים של הטיפול האונקולוגי, הכירורגי והפליאטיבי (4). זאת, החל ממתן הבשורה הקשה, בימי ההמתנה המאתגרים לפני תחילת הטיפול, במהלך הטיפול האונקולוגי והניתוחי (במתווה אדג'וונטי, נאו-אדג'וונטי או פליאטיבי), בסיום הטיפול הפעיל בשלבי ההחלמה, במהלך רמיסיה או במחלה מפושטת ובסוף החיים בבית החולים ובהוספיס בית. הצוות האינטגרטיבי מאופיין במרקם רב-מקצועי (רפואה, סיעוד, פסיכו-אונקולוגיה, פארא-רפואה ומטפלים ברפואה משלימה/ אינטגרטיבית) ובהכשרה ייעודית באונקולוגיה אינטגרטיבית.

הטיפול האינטגרטיבי ממוקד בראש וראשונה בשיפור תסמינים ואיכות החיים כחלק מביטויי המחלה, ההתמודדות עימה או כתוצאה מתופעות הלוואי של כימותרפיה וטיפולים אונקולוגיים נוספים. הדגש הוא לרוב על הקלת תסמינים שאינם מקבלים מענה תרופתי אופטימלי והמסכנים את יכולת המטופלים להיצמד לפרוטוקול הטיפול האונקולוגי, כגון חולשה, הפרעה בתיאבון, נוירופתיה, הפרעה בשינה, עקה רגשית, סבל רוחני, תסמינים במערכת העיכול העליונה והתחתונה, כאב ועוד.

הייעוץ והטיפול האינטגרטיבי כולל מספר גישות, בהן ייעוץ לגבי צמחי מרפא, תוספי תזונה והיבטים תזונתיים; דיקור סיני; רפואה אנתרופוסופית; טיפולים במגע (לדוגמה אקופרסורה ורפלקסולוגיה), תנועה (כגון צ'י גונג, פלדנקרייז, יוגה, שיטת פאולה) ורפואת גוף-נפש-רוח (לרבות מדיטציה, הרפיה, תרגילי נשימה, מיינדפולנס, דמיון מודרך ועוד).

על פי רוב, ההפניה לייעוץ וטיפול אינטגרטיבי היא ביוזמת הצוות האונקולוגי המטפל (אונקולוגים, כירורגים, סיעוד, עו"ס, רפואה פליאטיבית) על בסיס התוויות קליניות ספציפיות. בעקבות ההפניה נקבע ייעוץ עם רופא/ה אינטגרטיבי/ת לאינטייק הכולל הערכה של מצוקות גופניות, רגשיות ורוחניות, איכות חיים כוללנית, תפקוד והתמודדות עם תופעות לוואי של הטיפול האונקולוגי; אנמנזה מכוונת לגבי ניסיון קודם ונוכחי ברפואה משלימה, לרבות צמחים ותוספים וכן לגבי ציפיות המטופל/ת מהטיפול האינטגרטיבי בהקשר של תפישת הבריאות של המטופל, לרבות בהקשר בין-תרבותי והזיקה לרפואה מסורתית. בעקבות הערכה זו, הרופא האינטגרטיבי מזמין את המטופל לתהליך שיתופי (shared-decision making) המגדיר את מטרות הטיפול המרכזיות ואת תכנית הטיפול המבוססת על רצף של מפגשים טיפולים שבועיים למשך כ-12 שבועות ויותר.

תכנית הטיפול האינטגרטיבית מתבססת על שלושה עקרונות מרכזיים: הערכת יעילות (effectiveness), בטיחות/ סיכונים והתאמה אישית למטופל (patient-tailored treatment) (5). הערכת יעילות מתייחסת לקווים הקליניים המנחים שפורסמו בשנים האחרונות על ידי האיגוד העולמי באונקולוגיה אינטגרטיבית (Society for Integrative Oncology, SIO) בשיתוף ה-American Society of Clinical Oncology (ASCO) ועל סקירת ספרות של מחקר מבוקר אקראי וסקירות שיטתיות (6, 7, 8). הערכת הבטיחות והסיכונים נעשית באמצעות מנועי חיפוש ייעודיים בהתייחס לתופעות לוואי ואינטראקציות של תוספי תזונה וצמחים עם כימותרפיה וטיפולים תרופתיים נוספים (9).

עם השלמת חציבת המידע בהיבטי יעילות ובטיחות, הייעוץ האינטגרטיבי מתמקד בהתאמה האישית למטופל ולתפישת בריאותו, לרבות העדפות, ציפיות (ריאליות ופחות ריאליות, כגון "ריפוי המחלה" ו"חיזוק מערכת החיסון") וזיקה לרפואת צמחים וענפים נוספים של רפואה מסורתית המתכתבים עם הרקע התרבותי, חברתי ולעתים הדתי של המטופל בהקשר הרחב של מערך האמונות במשפחה ובקהילה. לדוגמה, הקלת בחילה כתוצאה מכימותרפיה באמצעות תה מר על בסיס לענה שיחנית (שיבא) המוכר במסורת של יהודים יוצאי מרוקו; שיפור אפטות ודלקת חניכיים כתוצאה מכימותרפיה/ הקרנות על ידי מיצוי חרוב ("רוב אל חרוב") בקרב מטופלים ערבים, בעיקר מהקהילה הבדואית והדרוזית.

סיכום הייעוץ האינטגרטיבי מתועד ברשומה הרפואית של המטפלים במכון האונקולוגי ומוצג לצוות האונקולוגי המטפל ולרופא המשפחה לשם קבלת דגשים והתאמה מרבית לתכנית הטיפול הכוללנית.

קו פרשת המים של רפואה אינטגרטיבית בישראל

בקשה להכללת מערך זה של ייעוץ וטיפול באונקולוגיה אינטגרטיבית בסל שירותי הבריאות הוגשה בתחילת 2023 למשרד הבריאות מטעם החברה הישראלית לרפואה משלימה בהר"י. ההגשה לוותה במכתבי תמיכה של האיגוד האונקולוגי, ההמטולוגי, אונקולוגיית ילדים, רפואה פליאטיבית ורפואת המשפחה, כמו גם האגודה למלחמה בסרטן ועמותות מטופלים. בהצעה הוגדר סף של ארבעה מפגשי ייעוץ ו-15 מפגשי טיפול באונקולוגיה אינטגרטיבית בשנה למטופלים בכימותרפיה וטיפול אונקולוגי פעיל במחלה מקומית ומפושטת, במתווים של כירורגיה אונקולוגית וכן בטיפול פליאטיבי מתקדם ובסוף החיים.

הצוות הטיפולי האינטגרטיבי הוגדר למקצועות רפואה, סיעוד, פארא-רפואה ומטפלים בוגרי הכשרה ייעודית באונקולוגיה אינטגרטיבית מטעם החברה לרפואה משלימה בהר"י. גם תכנית ההכשרה הייעודית בהיקף של 110 שעות עיוניות ו-170 שעות מעשיות קיבלה את תמיכת האיגודים הרלוונטיים. תכנית הכשרה לאומית זו תחל באוקטובר 2023 על בסיס סילבוס וניסיון קליני עשיר של 11 מרכזים המציעים שירותי אונקולוגיה אינטגרטיבית במכונים אונקולוגיים בישראל (בצפון: לין-כרמל-זבולון, בני ציון, רמב"ם והעמק; במרכז: רבין-דוידוף, שיבא-מרכז טל, איכילוב, שניידר ומאיר; בירושלים: שערי צדק והדסה עין כרם).

תכנית ההכשרה תלווה במחקר של צוות בינלאומי הכולל חוקרים, קלינאים ומחנכים רפואיים מהמרכזים האונקולוגיים המובילים בעולם. עם זאת, נכון לזמן הגשת המאמר לדפוס, פורום טכנולוגיות של משרד הבריאות פסל על הסף את ההגשה משום שלדעתם, רפואה אינטגרטיבית שונה מהותית מרפואה קונבנציונלית. לדידם, ישנו ספק האם בכלל מתן ייעוץ אינטגרטיבי נעשה במסגרת תפקידם וסמכויותיהם של רופאים ובעלי מקצוע בריאותי מוכרים אחרים. כמו כן, העדר רגולציה של מקצועות הטיפול המשלימים אינו מאפשר מעבר סף לדיון במסגרת ועדת הסל.

הפער בין הגשה לסל שירותי הבריאות הנתמכת על ידי הגורמים הרפואיים הבכירים בישראל לעמדת משרד הבריאות מהווה קו פרשת מים בהקשר הרחב יותר של הלגיטימציה הציבורית בתחום המקצועי, הצעיר והמתפתח של אונקולוגיה אינטגרטיבית. זאת, גם בהתייחס לנושא המתפתח של רפואה אינטגרטיבית במערכת הרפואית הציבורית המתבטאת במיילדות אינטגרטיבית המיושמת בחדרי לידה (ללא עלות ליולדת) בעשרה בתי חולים במדינת ישראל ומודלים של אינטגרציה בפסיכיאטריה (מרכז רפואי העמק),  מתארי טיפול בקהילה המופעלים על ידי קופות החולים (בתשלום) ובמודל אינטגרטיבי אשפוזי ייחודי בבית החולים בני ציון המציע רפואה אינטגרטיבית למאושפזים במחלקות פנימיות וכירורגיות שונות.

הדיון הער בעקבות הגשת ההצעה להכללה של אונקולוגיה אינטגרטיבית בסל שירותי הבריאות מעורר מחשבה לגבי סוגיות ליבה קליניות, מחקריות וכלכליות בהקשר הרחב של בריאות הציבור ומינהל רפואי במדינת ישראל ובהן ההיבטים הבאים:

במה שונה רפואה אינטגרטיבית מרפואה משלימה ואלטרנטיבית?

ההיבט החשוב ביותר הוא הזירה הקלינית והטיפולית המחייבת שיתוף פעולה הדוק בין הצוות האינטגרטיבי ובין הצוות במחלקה. הטיפול האינטגרטיבי מתנהל ב"תוך הבית פנימה", בחדר הטיפולים האונקולוגי, בחדר הניתוח, במחלקת האשפוז ובבית המטופל הנוטה למות. כל זאת ללא תשלום, על בסיס רפואה נסמכת ראיות ומצוינות קלינית ברמה הגבוהה ביותר, התייחסות לסיכונים, תקשורת קולחת עם הצוות המטפל מבחינת ההפניה הממוקדת-התוויה ושיתוף הדדי בעיצוב תכנית הטיפול, תוך תיעוד מלא ברשומה הרפואית.

עשייה זו מוגדרת מראש כאקדמית בהובלה של רופאים בעלי מינוי אקדמי בכיר האחראים להוראת סטודנטים במסגרות בחירה וחובה (מזה שלוש שנים מתקיים קורס חובה בן שלושה ימים לסטודנטים שנה ד' בפקולטות לרפואה בטכניון ובאוניברסיטה העברית) (10, 11).

האם יש תקדים להכללת טיפולים באונקולוגיה אינטגרטיבית ב"סל הבריאות" בעולם?

ברחבי העולם המערבי מואץ בשני העשורים האחרונים תהליך ההכללה של ייעוצים וטיפולים באונקולוגיה אינטגרטיבית כחלק בלתי נפרד מהטיפול התומך בחולים בסרטן. הסימוכין לכך הם בהמלצות קליניות של גופים מקצועיים מובילים ובמיוחד ההנחיות הקליניות שפורסמו מטעם ה-SIO בשיתוף עם ASCO המדרגים ברמת הוכחה גבוהה המלווה בהמלצה חד-משמעית ליישום קליני (should be recommended/offered) טיפולים כגון דיקור בטיפול בכאב במטופלות בסרטן שד במעכבי ארומטז וטיפולי גוף-נפש (Mindfulness-based interventions) למטופלים הסובלים מחרדה ודיכאון במהלך טיפול אונקולוגי פעיל (6, 7).

ברוב מדינות ארה"ב הטיפול בדיקור מכוסה על ידי חברות הביטוח. באירופה, הטיפול האינטגרטיבי מוצע ללא עלות כחלק מהשירות הציבורי במדינת טוסקנה באיטליה ובמדינת באדן-וירטמברג בדרום גרמניה, כמו גם במחלקות אונקולוגיות אשפוזיות בגרמניה, בשוויץ ובבריטניה.

יש לציין כי בישראל הטיפול בדיקור כלול בסל השירותים בהתוויה לטיפול בכאב במסגרת מרפאת כאב לחולים בסרטן (בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994 (סעיף 7א/16ט/תת-סעיף 8 במערכת העצבים). עם זאת, התוויה זו כמעט ואינה ממומשת מאחר שהטיפול בכאב במטופלים במתווה מניעתי או גרורתי מתקיים כיום במכונים האונקולוגיים ובמחלקות אשפוזיות וברוב המקרים לא במסגרת מרפאות כאב. היצמדות למסגרת טיפולית במכון האם האונקולוגי ולא במסגרת מכוני כאב היא המפתח להבטחת רצף טיפולי מיטבי לחולים ומכאן מגבלת ההתוויה משנת 1994.

על מי לבצע את הייעוץ והטיפול באונקולוגיה אינטגרטיבית ומהי ההכשרה הנדרשת?

זו אחת הסוגיות הטעונות ביותר לאור חוסר הסדרה של מקצועות הרפואה המשלימה בארץ על אף פעילותן של מספר ועדות ציבוריות והמועצה להשכלה גבוהה. הסדרה זו ראוי שתתבצע בתהליך עומק בשיתוף הרשות המחוקקת, המבצעת וראשי האקדמיה במדינת ישראל. בשונה מכך, הסוגיה של שילוב רפואה משלימה במערך הציבורי באמצעות החלטה של ועדת סל השירותים ו/או חוזר מנכ"ל משרד הבריאות עומדת בנפרד מכך. זאת, מאחר שמדובר בפעילות המתרחשת במכונים אונקולוגיים ציבוריים בשונה מפעילות של מטפלים במסגרת פרטית או במסגרת הקופות.

בפועל, אנשי הצוות העוסקים באונקולוגיה אינטגרטיבית הם ממקצועות רפואה, סיעוד, פארא-רפואה ומטפלים בכירים ברפואה משולבת, כאשר על כל אחד מבעלי המקצוע הללו לעבור מסלול הכשרה על בסיס סילבוס מובנה הכולל כ-280 שעות לימוד בסיסיות.

אין מדובר במודל תעסוקתי תיאורטי אלא בתובנות קליניות שנלמדו בארץ ובעולם על בסיס הפרקטיקה היומיומית, אתגרי התקשורת עם הצוותים במחלקות אונקולוגיות וכירורגיות, האתגר הקליני בעבודה בסביבה המאופיינת בסיכון גבוה והמחויבות לעדכון ידע ומיומנויות על בסיס הספרות המדעית הדינמית בתחום זה. לשם הבהרה, מטפלת בדיקור בוגרת הכשרה באונקולוגיה אינטגרטיבית היא בבחינת "מומחית" בהשוואה למטפל "משלים" מן השורה העובד מחוץ למערך אינטגרטיבי שהוא בבחינת מטפל "כללי".

מטפלים בכירים אלה במתארי אונקולוגיה אינטגרטיביים הם מרכיב משמעותי במארג הצוות האינטגרטיבי ומקור השראה לסיעור מוחות בינתחומי ולפתרונות יצירתיים כגון הקלת גירוי לכאב (nociception) בזמן ניתוח, שיפור תפקודי במטופלים עם תסמיני נוירופתיה על רקע כימותרפיה ממשפחת הטקסנים, טיפול בחרדת מוות במטופל ובתומך העיקרי בסוף החיים, סוגיות של לימפאדמה כתוצאה מניתוח או ממאירות מפושטת, בשיח עם הרופא המטפל על החלון התרפויטי הצר המפריד בין יעילות וסיכון, וכן במטופלים מאתגרים עם אנמיה, לויקופניה וטרומבוציטופניה.

מכאן, נגזרות שתי תובנות מעשיות: מחד, הכרה במטפל האינטגרטיבי הבכיר אינה בבחינת "הכשרת השרץ" ועומדת לדיון נפרד מתהליך הרישוי של המטפל "הכללי"; ומאידך, על אף ה"נוחות" שבהחלטה להפקיד את הטיפול האינטגרטיבי רק בידיהם של הצוות הרפואי והסיעודי המוסדרים בחוק, המציאות הקלינית מחייבת שילוב רב-מקצועי כאשר המטפלים הבכירים הם יסוד מהותי ביעד של מצוינות קלינית בצוות האינטגרטיבי.

האם אונקולוגיה אינטגרטיבית "מתאימה" רק למאמינים בכך?

הניסיון הקליני בהפעלה של מערכים אינטגרטיביים בישראל ללא תשלום מלמד שהתגובה הקלינית כוללת הן מרכיבים "ספציפיים" (לדוגמה, הפחתת בחילה באמצעות דיקור בנקודה "סינית" באמה בשם פריקרד-6) (12) והן "בלתי ספציפיים" הנובעים מההקשר הטיפולי הייחודי בתחום זה כגון גישה רב-תחומית (רופאה, אחות ומטפלת העובדים יחדיו עם המטופלת), רב-מודאלי (שילוב של טיפול במגע עם תרגיל הרפיה), תפישת טיפול הממוקדת במטופל (patient-centered care), הגדרה מחדש של יעדי הטיפול העכשוויים על מנת ליצור התאמה מחדש של תכנית הטיפול (patient-tailored treatment), תקשורת קולחת עם הצוות האונקולוגי והכירורגי ("הם משלנו" בניגוד לטיפול אלטרנטיבי הניתן מחוץ לבית החולים) ויישום הטיפול האינטגרטיבי בעיתוי ומיקום "מפתיע" לשיטתו של המטופל (כגון, טיפול בהרפיה או במגע בסמוך למתן עירוי כימותרפי ראשון).

כל אלה רחוקים ביותר מהגדרה של "אינבו" (placebo), אם כי ללא ספק ניתן להעצים את האפקט הבלתי-ספציפי בנוסף לאפקטים ספציפיים שהוכחו במחקרים מבוקרים (13).

מהי המשמעות הציבורית של הכללת אונקולוגיה אינטגרטיבית בסל שירותי הבריאות בהשוואה לטיפולים בתשלום במסגרת השב"ן או ביטוח פרטי?

כאמור, אונקולוגיה אינטגרטיבית מעצם הגדרתה היא כזו המיושמת במסגרת ציבורית כחלק מהמערך האונקולוגי ולא מחוצה לו. המאפיין העיקרי של גישה זו אינו המחט הסינית או המאמר התומך ביעילותה אלא ההקשר הקליני (clinical setting) כחלק בלתי נפרד מהמארג הטיפולי הציבורי.

במובן זה, גם הרופא העובד במרפאה פרטית, גם אם מעוטר במינוי אקדמי בכיר, אינו יכול לטעון שההקשר הטיפולי הפרטי הינו אינטגרטיבי בהיעדר השותף המיידי מהצוות האונקולוגי, אם זו האונקולוגית במכון, הכירורגית בחדר הניתוח, האחות בטיפול יום אונקולוגי, או העו"סית בהוספיס בית. במובן זה, שני השותפים למעשה האינטגרטיבי (ה"קונבנציונלי" ו"המשלים") משלימים זה את זה, מגדירים מחדש את גבולות העשייה של האחר ושותפים התומכים זה בזה במסע המטופל, שהוא גם המסע הנרטיבי והמקצועי שלנו, אנשי הצוות המטפל.

מעבר לכך, המערך האינטגרטיבי-אונקולוגי, הפועל ללא תשלום ומזוהה על ידי המטופלים ותומכיהם כחלק בלתי נפרד מהטיפול התומך הכוללני, מאפשר הנגשה למטופלים עם זיקה לתפישת בריאות "אחרת" ופחות ממוסדת, לרבות רפואה מסורתית ורפואת צמחים (14).

ברוח הקול הקורא לממסד הרפואי להכרה ב"שונה" (Diversity), בשוויון הזדמנויות (Equity) ובהכללה אקטיבית של מטופלים מקבוצות מוחלשות ופריפריאליות (Inclusion) (15), אונקולוגיה אינטגרטיבית מכירה בצורך לעצב לא רק תכנית טיפול פרטנית אלא כזו המתכתבת עם עולם הטיפול ברפואה מסורתית, כמו הזיקה לרפואה ערבית מסורתית באוכלוסיות דוברות ערבית ובחלק לא מבוטל מאוכלוסיות עולים ותיקים וחדשים (16). משמעות ההכללה בסל השירותים אינה רק מוגבלת לטיפול המוצע ביום הטיפול/ אשפוז במכון האונקולוגי אלא במחויבות של המערכת הרפואית בישראל ליצור רצף טיפול שבועי שיאפשר היצמדות גבוהה של מטופלים למרות מגבלות הנגישות (17).

בסופו של יום, השיח הוא לגבי האחריות שלנו כחברה וכממסד רפואי לצורך במתן מענה ל"אחר" במסגרת כותלי הממסד הרפואי. במובן האתי העמוק, מדובר במחויבות שהיא בבחינת אחריותיות (accountability) ליצירה של מענה "בבית פנימה" ברצף שבין הטבה, מניעת נזק וכיבוד האוטונומיה של המטופל כפרט וכחלק בלתי נפרד מהקהילה (18).

פורום טכנולוגיות במשרד הבריאות אינו רואה את הדברים כך ועלינו לבחון ערוצים נוספים על מנת להנגיש אונקולוגיה אינטגרטיבית למטופלינו.


הכותבים, פרופ' ערן בן-אריה, מנהל המערך לרפואה משולבת, השירות האונקולוגי, מרכזים רפואיים לין-כרמל-זבולון, שירותי בריאות כללית; יו"ר החוג לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון

פרופ' ח"ק אלעד שיף, מנהל מחלקה פנימית ב' ומערך רפואה אינטגרטיבית, מרכז רפואי בני ציון; יו"ר החברה לרפואה משלימה, ההסתדרות הרפואית בישראל

לרשימת הספרות - ליחצו כאן

(המאמר התפרסם לראשונה בגיליון medic סל הבריאות 2024)

נושאים קשורים:  טיפול אינטגרטיבי,  רפואה אלטרנטיבית,  אונקולוגיה אינטגרטיבית,  מחקרים,  סל שירותי הבריאות,  דיקור סיני,  חדשות,  מגזין
תגובות
24.12.2023, 21:24

כל טיפול שמוכיח את עצמו מדעית הופך לחלק מן הרפואה הסטנדרטית. הרפואה ה"אינטגרטיבית" [שם חדש לרפואה אלטרנטיבית או משלימה] מכילה את כל התרופות והטיפולים שאין להם בסיס מדעי.