יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, פרופ' צבי פרידלנדר, קורא להרחבת סל התרופות על מנת להכליל בתוכו שיקום ריאתי לחולים במחלת ריאות חסימתית כרונית גם למי שמצבם אינו חמור ביותר. לדבריו, "קופות החולים מנצלות בשנה רק חמישית מהסכום בסל המועבר לטובת סל שיקום ריאות לחולים ב-COPD. חובה להגדיל את התקציב בסל ואת היקפי ניצולו וחובה להפסיק את האפליה בגישה לשיקום בין החולים במרכז הארץ לחולים בצפון ובדרום".
עוד בעניין דומה
אתמול חל יום המודעות למחלה Chronic Obstructive Pulmonary Disease -יCOPD - מחלת ריאות כרונית, לרוב משנית לעישון, הגורמת לחסימה והיצרות בלתי הפיכה של דרכי הנשימה ומתבטאת הן כדלקת סמפונות כרונית (ברונכיטיס כרונית) והן כנפחת ריאות (אמפיזיה). כשלושה מיליון איש בעולם מתים מהמחלה מדי שנה. בישראל כ- 400,000 חולים במחלה וכ-3,000 מתים ממחלות ריאה כרוניות מדי שנה.
לדברי פרופ' פרידלנדר, "כיום מאושר בסל התרופות שיקום ריאתי רק לחולי COPD עם חסימה בדרגת חומרה קשה בדרכי הנשימה, כאלה שלהם פחות מ-50% זרימת אוויר. אנחנו ממליצים להרחיב את ההתוויות הקיימות של שיקום ריאתי למספר גדול יותר של חולים, כולל חולים קשים המרבים להתלקח ולהתאשפז אבל זרימת האוויר הנמדדת אצלם גבוהה מזו המאשרת להם טיפול".
הוא הסביר שהרחבת הסל תחסוך למערכת הבריאות: "עלות סדנת שיקום ריאתי בת שלושה חודשים עומדת על 2,100 שקל במסגרת הסל, אלא שעלות זו נמוכה מעלות יום אשפוז של חולה ריאות (יותר מ- 2,300 שקל), כך שאם הרחבת שיקום ריאתי בסל הבריאות תוביל להפחתה של יום אשפוז אחד לכל מטופל, הרי שכבר מדובר בחיסכון למערכת הבריאות, מה עוד ששיקום ריאתי מוביל לרוב גם להפחתה בשימוש בתרופות בקרב חולים, ובמקרים כאלה מדובר ברווח כלכלי למערכת".
להערכת האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, מדובר בתוספת של כ-6,000 מטופלים זכאים פוטנציאלים לשיקום ריאתי. עם זאת, הניסיון מלמד שרק כמחצית מהזכאים מממשים את האפשרות לשיקום ריאתי, בין אם בשל מגבלה שלהם או בשל חוסר זמינות.
פרופ' פרידלנדר התריע עוד בפני ועדת הסל ובפני משרד הבריאות כי השיקום הריאתי מתבצע כיום רק במרכזים הרפואיים הגדולים. "זוהי אפליה קשה של תושבי הצפון והדרום. בסופו של דבר, רק כחמישית מהסכום שמועבר מדי שנה לקופות החולים מתוך הסל למטרה זו מנוצל".
הגורם העיקרי למחלה הוא עישון ממושך או חשיפה לעישון פסיבי. כ-85% ממקרי ה-COPD הם כתוצאה מעישון, וכרבע מכלל המעשנים בישראל ובעולם סובלים מהמחלה. גורמים נוספים יכולים להיות חשיפה למזהמים סביבתיים, סיבות טרום לידתיות ותורשה. רוב הלוקים במחלה הם בני גיל 55 ומעלה, והיא שכיחה מעט יותר בקרב גברים, קרוב לוודאי שבשל היקף העישון.
המחלה פוגעת ברקמת הריאות ובתפקודן וגורמת לתסמינים שונים כגון: קשיי נשימה, שיעול שאינו חולף, ליחה כרונית מרובה, צפצופים, חרחורים ולחץ באזור החזה. חומרת התסמינים גוברת עם הידרדרות המחלה, ולכן ישנה חשיבות מכרעת לגילוי מוקדם, לשינוי באורח החיים של החולה והתאמת טיפול.
האיגוד הישראלי לרפואת ריאות ממליץ על הרחבת תכנית השיקום הרב תחומית בארץ עבור חולי COPD כבר בדיונים על סל התרופות לשנת 2024. ההסבר להמלצה הוא שתכנית השיקום מועילה לחולים לעתים אף יותר מטיפול תרופתי, שיקום ריאתי מקטין סבל ותחלואה, משפר את איכות החיים ויתכן שאף מאריך את ההישרדות.
הפולמונולוגים מסבירים שקוצר נשימה הופך כל פעילות שגרה של החולים - הליכה, טיפוס במדרגות וכיוצ"ב - למאמץ קשה מנשוא. איכות חייהם ירודה, הם מרבים לבקר במרפאות בקהילה ולהתאשפז אשפוזים חוזרים בבתי החולים.
שיקום ריאתי כולל אימון גופני נמרץ, תרגילי נשימה ותמיכה אישית וגם קבוצתית (במסגרת סדנאות) בהנחיית פיזיותרפיסט/ית ובפיקוח רופא ריאות לשיפור הכושר הגופני ורמת התפקוד הפיזית, הנפשית והחברתית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
