סקר שנערך בבריטניה בקרב רופאים העלה, כי אלו שנגדם הוגשו תלונות מצד מטופלים או מי שנמצאים בהליכי חקירה ובירור, חוו שיעור גבוה של דיכאון וחרדות וגם מחשבות אובדניות. על הסקר דיווח האתר המקוון של כתב העת BMJ.

הסקר הקיף 7,926 רופאים. ארבעה מכל חמישה רופאים דיווחו כי שינו את האופן שבו הם מטפלים בחוליהם, בין אם בעקבות חקירה שנפתחה נגדם, או בעקבות מעקב אחרי מה שעבר על עמיתיהם שנמצאו תחת חקירות ובירורים בשל תלונות מטופלים.

עורכי הסקר מסרו, כי התלונות, ההליכים והחקירות גרמו לפגיעה במצבם הנפשי של רופאים, עודדה אותם לנקוט בגישה מתגוננת ובאופן כללי היו בעלי השלכות שליליות גם על הטיפול בחולים. את החקירות בבריטניה מנהלת ה- GMC, המועצה הרפואית הכללית (General Medical Council).

המחבר הראשי של המחקר, פרופסור טום בורן (Tom Bourne), מהמחלקה הכירורגית ומרכז הסרטן ב"אימפריאל קולג'" בלונדון, אמר: "כמובן שזה מובן מאליו שכאשר משהו השתבש בעבודה של הרופא, יש מקום לבצע הליך של חקירה נאותה. אבל הסקר העלה, כי המערכת הרגולטורית בבריטניה לא מבינה את ההשלכות הלא-מכוונות שיש בהליכים הללו, ועד כמה הם גורמים נזקים חמורים לרופאים - וגם מובילים לתוצאות רעות של עבודה רפואית עבור החולים. יש מקום, לדעתנו, לבחון את הנושא הזה מכל היבטיו בידי מקבלי ההחלטות".

ה-GMC מפקחת על הרופאים בבריטניה וביכולתה להפסיק את עבודתם או להגבילה. ב-2013 הוגשו יותר מ-8,500 תלונות נגד רופאים בבריטניה שבהן דנה ה-GMC. מתוך אלו, כ-3,000 הועברו לחקירה. כ-80 רופאים מוענשים בעקבות הליכים וחקירות אלו מדי שנה, או שמבטלים את רישיונם לעיסוק ברפואה. בנוסף, מבוצעות חקירות פנימיות בתוך בתי חולים בעקבות תלונות שהגישו מטופלים כנגד רופאים.

מהסקר עלה עוד, כי אצל הרופאים שנמצאו באחרונה במרכזה של תלונה שהוגשה נגדם קיימת נטייה גבוהה פי שניים לדווח על חרדה (מבינונית עד חמורה), וקיימת נטייה גבוהה פי שניים למחשבות אובדניות. בין הרופאים שהיו בהליכי חקירה ובדיקה שנעשתה בידי ה-GMC נמצאו שיעורים גבוהים של בעיות בריאות נפשיות. 26% מהם דיווחו על דיכאון (ממתון עד חמור) ו-22% דיווחו על חרדה .

"הנתונים שלנו הראו כי ההשלכות וההשפעה של הליכי בירור תלונות, כמעט מכל הסוגים, נגד רופאים הם לעתים קרובות לא מידתיים לגבי הסוגיה הנחקרת", ציין מחבר דו"ח הסקר. "הרוב המכריע של הרופאים שנגדם הוגשו תלונות ובוצעו חקירות בידי ה-GMC נמצאו חפים מכל אשמה והיה גם ברור שלא היה מקום בכלל להגשת התלונה נגדם – כי היא נדחתה על הסף – ובכל זאת אלו הראו רמות גבוהות של תחלואה נפשית חמורה, שיש לה השלכות והשפעות על הדרך שבה הם מטפלים בחולים".

84% מהרופאים דיווחו, כי בשל זהירות-יתר מוגזמת הם החלו ברישום-יתר של מרשמים והפניות של מטופלים לבדיקות שכלל אינן נחוצות; 46% דיווחו שהם נמנעים במודע ובאי-רצון לקבל לטיפול חולים קשים או לבצע פרוצדורות מורכבות; רופאים שעמדו במרכזן של תלונות שהוגשו נגדם נמנעים מביצוע ניתוחים בחולים מורכבים, מחשש שיוגשו נגדם תלונות; 20% מהרופאים חשו כי התלונות שהוגשו נגדם היו נקמה על כך שהתריעו על מעשים חריגים מצד עמיתים; 39% דיווחו כי חשו מאוימים ונרדפים כאשר היה עליהם לעבור את הליכי התלונה; 27% נאלצו ליטול מעל חודש של חופשה מעבודתם כתוצאה ישירה מהליכי בדיקות התלונות שנפתחו נגדם.

"יש מקרים שהפעולות שנוקט הרגולטור הן בבירור לא מתוך שמירה על האינטרסים של החולים", אמר מחבר המחקר, "כל ההליכים הללו רק גורמים להוצאות כספיות גבוהות, מיותרות, של ה-NHS . יש צורך בגישה חדשה לנושא הזה - שקיפות והוגנות עבור כל הגורמים, על מנת להחזיר להם את האמון במערכת".

לדו"ח המלא לחצו כאן