הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות ביותר. תופעת הדיכאון הינה כלל-עולמית, כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה ממדינה למדינה. בטייוואן, למשל, הדיכאון נוגע בשיעור של כ-1.5% אחוז מהאוכלוסייה, בלבנון הוא מתבטא בכ-19% מהאוכלוסייה, ואילו בישראל בכ-5.5% (6.9% בקרב נשים לעומת 4.1% בקרב גברים)‏‏.

מספר מחקרים רחבי-היקף מראים, כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וישנן הערכות כי עד 20% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם. בנוסף, מופע הדיכאון בדורות האחרונים מתרחש בגילאים מוקדמים יותר. חוקרים מציעים סיבות רבות לממצאים אלו, כגון שינויים במבנה המשפחה, אורבניזציה, וההפחתה בהשפעות תרבותיות ודתיות‏‏. עוד נמצא, כי התופעה נפוצה יותר בקרב בני אדם בודדים, החיים ללא בני זוג.

בארצות הברית, דיכאון קליני נוגע בכ-16% מהאוכלוסייה לפחות פעם אחת בחייהם. הדיכאון הקליני מהווה גורם ראשוני לנכות בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. לפי ארגון הבריאות העולמי, התחזית היא שעד שנת 2020 הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי מחלות הלב.

דיכאון הינה הפרעה שמופיעה בדרגות חומרה שונות, החל מהפרעה זמנית וקלה יחסית וכלה בהפרעה עמוקה, ארוכה ומסכנת חיים. כ-60% מניסיונות ההתאבדות נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם.

כיום מקובל לחשוב, כי בבסיס תופעת הדיכאון מצויים הן גורמים פסיכולוגיים והן ביולוגיים אולם בשל רבגונויות התופעה המדע עדיין נתקל בקשיים במתן הסברים פיזיולוגיים מדויקים. גורמים פיזיולוגיים נפוצים כוללים חוסר איזון הורמונלי (בעיקר אצל נשים) ודיכאון הנלווה למחלות דוגמת מחלות לב וכלי דם ומחלות נוירודגנרטיביות (פרקינסון, טרשת נפוצה).

הטיפול התרופתי בדיכאון
תרופות נגד דיכאון יכולות לסייע בטיפול בדיכאון ברמות שונות, אולם יש לזכור כי הן אינן מתאימות לכל אחד, ולעתים עלולות לגרום לתופעות לוואי שונות. מוערך כי התרופות מפחיתות סימפטומים בכ-70% אחוז מהמקרים בקירוב. גם במצבים בהן הן משפיעות, הן לא תמיד מרפאות לחלוטין את המצב. שיקול זה צריך להילקח בחשבון מכיוון שבמצב שהריפוי אינו מוחלט הסימפטומים עלולים לחזור, לעתים אף בצורה יותר חריפה.

הטיפול באמצעות שיטת הסו-ג'וק
במרפאת איגוד הסו-ג'וק הבינלאומי סניף ישראל, כ-17% מהמטופלים סובלים מדיכאון. על מנת לאמוד את יעילות טיפולי הסו-ג'וק בטיפול בדיכאון אופיינו במהלך כ-6 חודשים כ-46 תיאורי מקרים של דיכאון בינוני-קשה. הדיכאון אופיין על פי הקריטריונים של מבחן BDI-II המותאם לקריטריונים למדידת דיכאון שהוגדרו ע"י איגוד הפסיכיאטרים האמריקאים עפ"י ה-DSM-IV.

רמת הדיכאון בתום 3 חודשים ממועד הטיפול הראשוני.

רמת הדיכאון בתום 3 חודשים ממועד הטיפול הראשוני.

מתוך 46 המטופלים, כ-95% דיווחו על שיפור משמעותי ביותר בתום שלושה טיפולי סו-ג'וק אשר כללו טיפול באמצעות דיקור שלושת המקורות ודיקור על פי 6 קי. בתום 3 חודשים בוצעה שוב הערכה של טיב השיפור. מתוך 46 מטופלים, 13 דיווחו על שיפור של 100% בעוד 29 מטופלים דיווחו על שיפור של 80%, 4 דיווחו על שיפור נמוך מ-50% ומטופל אחד דיווח שלא היה שיפור כלל.

לסיכום, עבודה זו מציגה נתונים על אודות יעילות שיטת הסו-ג'וק בטיפול בדיכאון בינוני-קשה. 95% מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי, בהשוואה למטופלים בטיפול תרופתי אשר אחוז ההצלחה שלהם עומד על כ-70%. בנוסף, אצל 90% מהמטופלים השיפור נשאר יציב למשך תקופה של שלושה חודשים מתום הטיפול הראשוני, בעוד אצל רוב המטופלים הנטולים תרופות, המצב חוזר לקדמותו מספר שבועות לאחר שמפסיקים את הטיפול התרופתי.

דרוש מחקר נוסף ורחב היקף על מנת להעריך את יעילות השיטה ואת יציבות ההשפעה המתווכת.

להורדת מסמך וורד המכיל תרשימים נוספים בנוגע לעבודה לחצו כאן

* ד"ר זוהר יגיל, איגוד הסו-ג'וק הבינלאומי סניף ישראל, הדסה עין כרם, ירושלים בשיתוף עם המחלקה למדעי ההתנהגות במכללת עמק יזרעאל.